סל הקניות שלי
היסטוריה
היסטוריה




  •              לשכת העיתונות הממשלתית. צלם: משה פרידן                                                                לתמונות היסטוריות נוספות של השוק

    שוק מחנה יהודה נחשב לאחד השווקים המוכרים והאהובים ביותר בארץ. מקומו של השוק, בירושלים, בירת ישראל, מעניק לו חלק מהאופי המיוחד של ירושלים, אך גם אפשר לומר שהאופי של השוק תורם לא פחות לאווירה המיוחדת של העיר.

    בשוק מחנה יהודה אפשר למצוא מזון, בגדים, מאפיות, מעדניות, דוכני פירות וירקות, כלי בית, פרחים, כלי מטבח, דוכני תבלינים, ממתקים, מזון אורגני ובשר, אך לא פחות גם ליהנות ממתחם אוכל ובילוי מהמשובחים בירושלים, הפעיל החל משעות היום ועד השעות הקטנות של הלילה.

    שוק מחנה יהודה בתקופה העות'מאנית

    השוק החל בתקופה העות'מאנית שבסוף המאה ה-19 כשבמקום היה מגרש ריק וגדול. מי שהקים את השוק היו בעיקר ערבים ואיכרים שהביאו מגוון של תוצרות חקלאיות למכירה אל המגרש שהפך אט אט לשוק פעיל ומסודר. הצלחתו של השוק הייתה נעוצה בדבר מרכזי וחשוב אחד באותם ימים: יושבי הנחלאות ותושבי הכפרים הערביים השונים הצליחו לחסוך לעצמם את ההליכה המייגעת לשוק של העיר העתיקה.

    עם זאת, השלטון העות'מאני ששלט בארץ באותה תקופה לא התעניין בפיתוחו של השוק ולכן גם לא טרח לדאוג לתשתיות כמו בורות ניקוז וספיגה, סככות וכדומה. עם הזמן נאלצו האיכרים והערבים שעבדו במקום להציב לעצמם סככות מעץ או מפח על מנת להמשיך ולעבוד במקום.


    השוק בתקופת המנדט הבריטי

    השוני המשמעותי במראה השוק החל דווקא בתקופת המנדט הבריטי בארץ. המושל הראשון של העיר (רונלד סטורס) ראה חשיבות עליונה בביסוס השוק על מנת להצליח ולשמור על האופי המסרותי של עיר הבירה. מעבר לכך, רצה המושל לעודד את תושבי העיר לפרנס את עצמם. המושל לא היה מסוגל לשאת את המראה העלוב של השוק ולכן מינה אדריכל ומתכנן ערים לתכנן את מראה השוק בצורה מסודרת ויפה יותר.

    תוכניתו של מתכנן הערים (צ'ארלס רוברט אשבי) הייתה, בין היתר, לדאוג לכך שהמקום יכלול ביוב, תאורה, פתרונות לפינוי אשפה באופן קבוע, סניטציה, מים זורמים ועוד. אשבי אכן תכנן שוק רחב שמוקף בחומה מכל צדדיו בשערים. את שערי המקום עיצב אשבי בסגנון מזרחי עם כיפות קשתיות אשר תאמו לרוח העיצובית שהייתה קיימת באותם ימים בירושלים.


    חנויות הקבע של ישיבה עץ חיים

    למרות שעמל על תוכנית זו רבות, נגנזה תוכניתו של אשבי (בעיקר מסיבות של תקציב) והשוק המשיך לפעול במראהו המוזנח והישן. במשך הזמן גדל קהל השוק וגם אוכלוסיית מוכרי השוק השתנתה (במקום ערבים הגיעו עולים חדשים יהודים). מי שדווקא גילתה רוח יזמית הייתה "ישיבת עץ חיים" ששכנה במתחם השוק, אשר הקימה שורה של חנויות צמודות לחומה, גבתה דמי שכירות על החנויות מידי הסוחרים, ובכך הצליחה להגדיל את קופת הישיבה.


    שוק הקבע הראשון, שני ושלישי

    השוק הראשון – "רחוב התפוח ורחוב האגס"

    השלטון הבריטי לא הקל על מוכרי השוק וביקש מהם להרוס את המבנים הרעועים של המקום ולהשליט בשוק סדר וניקיון. הסוחרים פנו לוועד העיר על מנת שיאפשרו להם להפוך את המבנה הזמני שלהם לקבוע ואכן וועד העיר הצליח לעזור וסייע לכמה מהם על ידי מתן הלוואות. אולם בכך החלה תקופה ארוכה של חוסר שביעות רצון דווקא מצד בעלי חנויות הקבע החדשות.

    ההוצאות על החנויות הקבועות היו גבוהות יותר לעומת ההוצאות של הסוחרים בדוכני הסככות, אשר נהנו מהוצאות נמוכות יותר ולכן מכרו את המוצרים שלהם במחיר נמוך יותר משמעותית. פער זה הביא את הסוחרים בחנויות הקבועות לפנות אל עיריית ירושלים ולטעון לקיפוח. טענתם המרכזית הייתה שעליהם לשלם מיסים גבוהים לעירייה ולעמוד תחת פיקוח של משרד הבריאות, בעוד הרוכלים באזורי הסככות של השוק אינם צריכים לעמוד בתקנים מחמירים אלו ומוציאים את מרכולתם במחירים נמוכים ובכך מרוויחים מכל הכיוונים.


    שוק הקבע השני "הלוואה וחיסכון"

    בשנת 1930 התארגנו הרוכלים יחד ועל ידי סיוע של וועד העיר רכשו את הקרקע שנמצאת מדרום לרחוב האגס שם הקימו שוק חדש. הבריטים לא הקלו על חייהם של הרוכלים ומנו בפניהם דרישות לגבי מראה חזית החנויות ואילו העירייה טיפלה בניקיון והתברואה.


    שוק הקבע שלישי

    כשנה לאחר הקמת השוק החדש החליטו כ- 20 רוכלים בעלי דוכנים לפנות אל וועד העיר על מנת לקבל סיוע בבניית חנויות קבע משלהם. סוחרי שוק "הלוואה וחיסכון" חששו מאוד לפגיעה בפרנסתם ולכן התנגדו לדרישה זו, אך למרות זאת, נרכשה אדמה שאותרה ממערב לשוק הראשון ובשנת 1931 נחנך שוק נוסף – שוק יוצאי עיראק המוכר כיום בשם "השוק העיראקי".


    השוק לאחר קום המדינה וכיום

    במשך השנים שוק מחנה יהודה הלך והתפתח וכיום הוא מכסה שטח ניכר מאוד אשר משתרע בין ישיבת עץ חיים מצד מערב לבין שכונת בית יעקב ממזרח. החנויות הצפוניות ביותר של השוק נמצאות ברחוב יפו והחנויות הדרומיות ביותר נמצאות משני צידיו של רחוב אגריפס. במשך השנים נעשו מאמצים ופעולות לשיפור מראה השוק, וכיום הפך השוק למקום שמצליח לשמור על האותנטיות שלו יחד עם התפתחות מואצת בהיבט של מסעדות, בתי קפה, ביגוד ואופנה.

    לפני מספר שנים הוקמה במקום "מינהלת שוק מחנה יהודה", המורכבת מנציגים נבחרים של סוחרי השוק עם בעלי תפקידים שונים בעיריית ירושלים. המנהלת אחראית לפיתוח העסקי של השוק, ולקשר השוטף מול עיריית ירושלים, משרד הבריאות ועוד.
 
English